שקוף/קרן טליאס

הילד לא הבין למה התעקש הקול שיצא החוצה לשחק עם הילדים האחרים, הוא גם ככה לא היה שם , אף-פעם, מה אכפת לו אם הוא יושב בחדרו החשוך ועוסק בעינינו?

הילדים בחוץ תמיד נראו לו קצת איטיים מבחינה שכלית, ליתר דיוק הוא חשב שהם חבורה של מפגרים, כל היום מתגלגלים בדשא כאילו זה כיף ונהנים מהאור המסנוור הזה ששרף את עיניו.

הוא שיחק בקוביות העץ וניסה לבנות חבר, אך משהו בתכנון שלו היה לקוי, כי למרות שהוא סידר לו ידיים ורגליים וראש (קצת גדול) החבר סירב לזוז.

הוא חשב שעדיף להתייעץ במישהו שיש לו יותר ניסיון.

כשסוף סוף הצליח להשיג את הקול  הוא הסביר לו את המצב, הקול שאל אותו למה הוא צריך לבנות חבר חדש כשיש כל כך הרבה שם בחוץ, אך לילד כרגיל לא היה זמן להסביר.

הילד הקשיב ורשם את כל הוראותיו של הקול, וכשניתק את השיחה כבר היה מוכן להתחיל.

הוא סידר מחדש את קוביות העץ, (הפעם לפי הוראותיו של הקול) ועקב בזהירות צעד אחר צעד בעוד קוביות העץ שמולו החלו רוטטות וקמות לחיים. לאחר כשעתיים החבר שבנה היה מוכן לשחק, אך להפתעתו הרבה, גילה שהקול (כמו שקולות עושים לפעמים)   דפק אותו, ונתן לו מתכון לחברה ולא חבר.

הילדה שמולו הייתה אחד הדברים היפים שראה בחייו, והוא החליט לקרוא לה אינדיגו.

הוא היה מרוצה.

אינדיגו לא הייתה כמו הילדים האחרים.

בעוד שהם התעסקו כל היום בעלים הירוקים וצעצועים אחרים, היא הראתה עניין בכל דבר שפגשה, היא התעניינה במשחקיו המוזרים של הילד, היא הסתקרנה מהבית הגדול שגרו בו, ומהיעדר דמות סמכותית בבית שתגיד להם מה לעשות.

היא הסתקרנה מהלכלוך הדביק שנוצר על הרצפה מתחת לתנור כשלא ניקו אותה הרבה זמן,

בדיוק כמוהו.

עיניה הגדולות בלעו כול דבר שיכלו, והם יכלו לגמוע את העולם כולו במבט אחד.

הם היו מנסרים אריחים מהרצפה הגדולה (במקומות שקרובים לקירות, כמו שלימד אותו הקול) ויונקים נקטר  משורשיהם המתוקים של העצים הטיטאניים שגדלו בחוץ, והכילו בתוכם את הדרך למעלה ואת דמו של עולם שכבר או עדיין אינו קיים.

הם יכלו לבלות שעות בריכוז משותף ומוחלט עד שהצליחו לפורר את המרקם החשוך של אוויר הלילה ולהביא את קרני השמש החדשות בכוח רצונם בלבד,

הם רקדו  לצלליות שריחפו על מסכים לבנים,

והילד ואינדיגו היו אחד.

יום אחד , בעודם מחליקים לאורך הענפים הגדולים בתקרה, הבחין הילד שהוא יכול לראות את קרני השמש הנשברות דרך גופה השקוף של אינדיגו, הוא הבחין שבשקיפות הוא יכול לראות את קיבתה, ואת דפנות כליותיה, הוא הבחין בליבה הזוהר שכמו מנסרה שבר קרני שמש משעממות ולבנות לאלפי רסיסים צבעוניים שאיימו לשרוף את רשתיות עיניו.

כשסיפר לה על כך בפליאה, ענתה בעיניה הענקיות, במין מבט מהורהר ,

"אני יודעת".

באותו לילה, רוח פראית איימה לנפץ את תריסי הבית המשוחררים גם כך, טיפות גשם שמנות וקרות חדרו דרך החורים הגדולים בתקרה,  וספגו את קירות הבטון בצינה כחולה.

הילד ואינדיגו שכבו בעליית הגג, האטומה יחסית, בתוך השמיכות הגדולות , הנר היחיד שעמד בחדר, כבה  ביראת כבוד לירח האדום, שהאיר במלואו דרך חלון הזכוכית  הנחבט הלוך ושוב.

החדר היה קר והדבר היחיד ששמר עליהם בלילות כאלו היה שילוב גופותיהם עד היו עטופים אחד בשני  בצורה הרמטית., אך הלילה הילד הבחין בכוח שהולך ועוזב את גופה הצנום.

עורה הסמור החל הופך כחול ושיניה נוקשות, והילד ניסה לחבקה ולשמור על חום גופה בגופו, אך ידיו עברו דרך גופה בלי להיות מסוגלות לאחוז דבר.

הוא ניסה ללטף את פניה אך אצבעותיו חדרו דרך לחייה כאילו הייתה רוח רפאים ,

הוא ניסה לדבר אליה, אך מילותיו עברו דרך אוזניה, והתנפצו בקיר  האפור מאחוריה.

הוא ראה את שפתיה זזות אך הקול התכתי שבקע מתוכן לא הצטרף לאף מילה שהוא הכיר.

גופה החל מתרומם באוויר, דרך השמיכות וידיו המחבקות של הילד, עד שנעמדה מול החלון, הירח האדום, כהר געש צבעוני במרכז ליבה, ניבט אליו דרך גופה השקוף בלילה של סערה נוראית,  והילד קם בזיעה קרה.

הוא דרש מהקול הסבר, והקול ענה לו שזה לא מסוג הדברים שניתן להסביר,

הוא ידע שהיא מהילדים החדשים כשהוא החליט להכניס אותה לחייו, והוא ידע שהילדים החדשים עדיין בשלב ניסיוני, כמו כן הזכיר לו הקול שאם רצה חבר מוצק,

יכול היה לבחור משלל הילדים שבחוץ, אך הילד כבר לא היה שם.

הוא רץ כמטורף בבית הענקי, מחפש אותה בכול החדרים, עד שלבסוף מצא אותה בחדרים הדרומיים, שנייה לפני שגופה התפוצץ בפרץ אנרגיה צבעוני ואדיר, שנספג בקירות , וברהיטים, ובגופו של הילד, וחדר  לנקבוביות עורו, והפך לחלק מעולמו של הילד לנצח, בלי באמת להיות שם יותר,  בלי באמת  להיעלם, רק מין ברק של חשמל סטטי, כשהשמש צובעת את הבית באור, וכשהירח מלא בשמיים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: