בבית הם מרשים לי להסתובב בלי רצועה/קרן טליאס

בבית הם מרשים לי להסתובב בלי רצועה, וזה מזל, כי בזמן האחרון אין להם בכלל זמן להוציא אותי.

הבית שהבעלים שלי חיים בו הוא צר, הם לא צריכים הרבה מקום.

לי יש פינה משלי, קרש ארוך עם כמה סמרטוטים שהיו פעם אדומים, ושלט מעל, אני לא יודע לקרוא את השפה שלהם אבל אני מניח שכתוב שם "קיט", ככה הם קוראים לי.

בהתחלה הם היו קוראים לי יותר, הם גם היו מוציאים אותי 3 פעמים ביום, היום יש לי מזל לצאת פעם ביום.

אני לא יודע למה זה ככה,או איך זה קרה.  אני רק יודע שזה לא תמיד היה ככה, אני זוכר שכשהייתי קטן, זה היה אחרת. בני אדם היינו חופשיים,לפחות יחסית…. היום אנחנו חיות מחמד שלהם.כמו שאנחנו החזקנו פעם כלבים.

אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי אבל בזמן האחרון אין לי מה לעשות חוץ מלחשוב.

זה לא טוב לחשוב.

יותר מדי אנשים שהתחילו לחשוב ניסו לברוח וגמרו בתור ארוחת ערב שלהם.

אני משתדל להתרכז בתמונה, כמה שיותר.

התמונה היא פיתוח שלהם, זה אמור להרגיע אותנו, זה עובד.

זוג עיניים ענקיות שמחזיקות בתוכן את כל מה שטוב. כל מה שאתה רוצה לראות נמצא שם,

כשהעיניים חומות ורק מספר נקודות אדומות מרקדות בהן, מציפה אותך תחושה של שקיעה אחרונה ומדממת במדבר קדום, ואתה יכול להישבע שראית את הבריאה ומיד הן הופכות לגוון ירוק שזורק אותך לג'ונגל טיטאני בו אתה צריך להיזהר מחיות הטרף כמו גם מהעופות הצבעוניים שממלאים את השמיים הכחולים….כמו ילד חדש

צהוב זה איקרוס במסע אחרון לעבר שמש שתמיס את כנפיו…אך מהופנט ע"י האור הבוהק…

אני יודע שהתמונה לא אמיתית, היא סדרה של תהליכים כימיים שמיוצרים ע"י  המוח שלי כתגובה לספקטרום מסויים שהתמונה מקרינה,אבל זה כבר לא משנה.

זה יותר נעים מהמיטה הקשה.

 

הרצועה המשופשפת חותכת בצוארי אבל הריח של העולם בחוץ מונע ממני כל אפשרות לחכות שהוא יהיה מוכן, אני חייב לצאת לשם…עכשיו.

בחוץ יש אגם ושדה גדול, החורף הקשה השאיר אותו ירוק ופרוע. הדבר הראשון שאני עושה זה להיכנס למים הקפואים. מיטה הם עשו לי אבל כל נושא ההייגינה הוא מעורפל למדי.המים הקרים של האגם הם ההזדמנות היחידה שלי לשטוף מעליי שאריות של אוכל שנשארו על גופי ודם שלפעמים יורד.

אותה טבילה היא הרגע היחיד במהלך היום שבו אני בשליטה על החיים שלי, מכיוון שני יודע

משהו שהוא לא יודע.

מתחת למים של האגם יש שאריות של משהו שכנראה היה רכב מתכתי וגדול.

אם אני אסבך את הרצועה בגוש המתכת הוא לא יצליח למשוך אותי חזרה ואני אוכל לבחור אם לחיות או למות….בעצמי.

אני לא עושה את זה, למרות שאני יכול, ואל תהיו כל כך בטוחים שאתם הייתם עושים את זה. זה נשמע יותר קל ממה שזה באמת.

אני יוצא החוצה ומתנגב בדשא, קר בחוץ.

הדילמה היומית, להישאר בקור בחוץ או לחזור לחום הנוראי של הפינה שלי ולבהות שוב בתמונה?

אני רואה אותם מתקרבים לעבר הבעלים שלי.

הוא לא מעניין אותי אבל היא הדבר הכי נפלא שראיתי אי פעם.

גופה הלבן, מדהים על רקע השיבולים הארוכות והדבר היחידי שפוגע בדמותה המושלמת הוא הרצועה לצווארה.

הליכתה הגאה ושלמות צעדיה גורמים לה להיראות חופשייה יותר מכל דבר שראיתי אי פעם.

היא מסתכלת עליי ואני מתבייש בגופי המצולק ורצועת המתכת הכבדה שגורמת לראשי להיראות קטן מדי.

ואז קורה הבלתיי ייאמן. הבעלים שלנו מתיישבים, כנראה לדבר על עסקים או משהו, ומשחררים אחיזה מהרצועה.

אני מעיז להביט בפניה, היא מסתכלת עליי במבט שגורם ל"תמונה" להיראות כמו צעצוע פרימיטיבי וברור לי לחלוטין שהיא יודעת כל דבר שעובר לי בראש, וככה, מתוך הסכמה ברורה אך לא מדוברת אנחנו פורצים בריצה פרועה, אוחזים יד ביד ורצים ורצים ורצים.

דרך השדה ודרך השלוליות, ודרך גדרות התיל החותכות.  הבוץ מתיז על גופינו רסיסים של מציאות שמתערבבים עם הדם והזיעה ודמעות השמחה הניגרות מעיניי…

אנחנו לא רצים לכיוון ידוע, אנחנו אפילו לא מכירים את האיזור החדש והמרוחק הזה,

רק ידינו האוחזות חזק ומתעלמות מכל דבר אחר.

אבל הם הרבה יותר מהירים מאיתנו, משיכת הרצועה הפתאומית תוך כדי ריצה, מעיפה אותי באוויר מחוסר כל יכולת לנשום. אני שוכב על הרצפה, מתכווץ לתנוחה עוברית ומכסה את פניי, כי אני יודע את שתכף מגיע, ואז המקל מתחיל להצליף בגבי המתבקע.

הוא לא מרוצה.

אני מסתובב לראות אותה אך היא כבר לא שם, ואני אפילו לא יודע את שמה.

אני קורא לה שליפ.

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “בבית הם מרשים לי להסתובב בלי רצועה/קרן טליאס

  1. maya הגיב:

    אתה כותב מדהים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: